צירים או ירידת מים - כך ככל הנראה תתחיל גם הלידה שלך. כיצד יש לנהוג ברגע בו תתחיל הלידה? מתי יש להגיע עם צירים אל חדר הלידה ולהימנע מהמתנה מיותרת מחוץ לחדר לידה. כמה זמן יש לך להגיע אל בית החולים מהרגע בו חווית ירידת מים. את ההסבר המלא מביאה אסנת יערי מיילדת מוסמכת.
צירים? ירידת מים? מתי לצאת לחדר לידה?
השאלה השכיחה ביותר בשליש האחרון להיריון היא- מתי נדע שהגיע הזמן לצאת לחדר הלידה?
הידעתן ש... 90 אחוז מהנשים נכנסות ללידה סביב שבוע 40?
סביר להניח שמפגש ההיכרות עם הבייבי שלכן יהיה בין שבוע 39 לשבוע 41.
אם הבנתן אותי נכון, רוב הסיכויים שצירים שיופיעו לפני שבוע 39 יהיו התראת שווא.
כמו שהם יתחילו ככה הם יפסקו.
יחד עם זאת, צירים אלו, שמקדימים את צירי הלידה עוזרים להבשלה של צוואר הרחם לקראת הלידה.
צירים וירידת מים אלו שני המצבים המוכרים, שמסמנים את התחלת הלידה.
התחלת לידה עם צירים - מתי לצאת?
צירים אמיתיים אמורים להופיע בתדירות של לפחות 3-4 צירים בעשר דקות ואורך כל אחד מהם אמור להימשך לפחות 40 שניות. סבב של צירים מהסוג הזה אמור להימשך לפחות שעתיים ובפרק זמן זה אתן אמורות להרגיש את הצירים כך שעדיין תצליחו לשבת או לשכב למרות הכאב. אם בתום השעתיים תמצאו את עצמכן מתלבטות, אם לצאת לחדר לידה, כנראה שעדיין מוקדם והבייבי עוד לא ממש מוכן!
אז איך, בכל זאת, תדעו מתי לצאת לחדר הלידה כך שתגיעו ממש בזמן?
חשוב להבין שבלידה, רק הצירים יכולים להשפיע על ההתקדמות בפתיחת צוואר הרחם. צירים אמיתיים שמקרבים את הלידה אמורים להתגבר הן במשך והן בתדירות זאת אומרת שאם אתן מתכננות להגיע "בזמן" , כך שלא יחזירו אתכן הביתה, כדאי שתמתינו לצירים באורך של דקה שיופיעו לכל הפחות אחת לחמש דקות, במשך שעה. כמובן שיש הבדל בין לידה ראשונה ללידות חוזרות.
"תינוק ראשון סולל את הדרך" - שרירי הרחם עוברים תהליך של מתיחה פעם ראשונה וכך גם עצמות האגן.
בלידה חוזרת מספיקים, בסך הכל,פחות צירים על מנת להשפיע על שריר הרחם ועצמות האגן.
אם אתן מתכננות להגיע לחדר לידה בשלב הפעיל של הלידה, זאת אומרת, בשלב שבו הצירים יופיעו בקצב אחיד וללא הפסקה והפתיחה תהיה סביב 4-5 ס"מ, כדאי שתהיו סבלניות ותכינו את עצמכן ואת המלווים לגלות סבלנות ולהרעיף עליכן אהבה.
חשיבה חיובית מאוד תורמת ולכן תזכירו לעצמכן, שכל ציר שיופיע הוא – אחד פחות לסוף... היום מוכרות שיטות רבות על מנת להתמודד עם הכאב של הצירים בצורה אופטימלית.
אני תמיד מציעה לתכנן את היום של הצירים כך שתהיו בתנועה ובכל מקום שכיף לכן להיות בו...
(הליכה בים, הליכה בטבע ואם אתן קצת יותר אורבניות אז גם הליכה בקניון של חנויות באה בחשבון) העיקר שתהיו בתנועה עם מצב רוח טוב והעיקר שתקבלו דרישת שלום מהבייבי!
אל תדאגנה.. אתן תספיקו להגיע לחדר לידה בזמן... גם לאפידורל.
זיכרו שכל המחקרים מעידים, שככל שמגיעים לחדר לידה קרוב יותר לשלב הפעיל של הלידה כך הסיכוי להתערבויות רפואיות,פוחת!
התחלת לידה עם ירידת מים
כשמתחילים את הלידה עם ירידת מים (ללא צירים),סביר להניח שפרק הזמן שתתאשפזו בבית חולים עד הלידה, יהיה ארוך יותר.
20 אחוז מהנשים יתחילו את הלידה עם ירידת מים ו-80 אחוז מתוכן יפתחו צירים תוך 24 שעות.
הצירים שיתחילו בהמשך לירידת מים ישפיעו טוב יותר על צוואר הרחם כי במי השפיר יש הורמונים שמרככים ומבשילים את צוואר הרחם ללידה.
אם כך, מתי צריך לצאת לחדר לידה?
ראשית,יש לוודא אם זו ירידת מים ברורה, כזו שמרטיבה את כל הבגד התחתון, כזו שיש לה ריח דומה לנוזל זרע, כזו שגם לאחר שתחליפו פד, המים ימשיכו לטפטף והפד ייספג שוב.
כאשר יש חשד לירידת מים- אני מציעה להחליף פד ולהתהלך איתו שעתיים.
אם הפד יישאר יבש, כנראה שזו לא תהיה ירידת מים אלא בריחת שתן או כל הפרשה אחרת מהואגינה (לקראת סוף ההיריון,הואגינה מפרישה חומרי סיכה במטרה להכין את הרקמות ללידה).
אם כעבור שעתיים הפד יהיה, שוב, ספוג סביר להניח, שזו ירידת מים שמצריכה התייחסות. אם עדיין יש ספק וחשד לירידת מים אז אין ספק שצריך לצאת להיבדק בחדר לידה.
ההמלצה הרפואית מדברת על פרק זמן של שעתיים עד ההגעה לחדר לידה, בתנאי שמי השפיר צלולים.
יחד עם זאת אם חשוב לכן ויותר נוח לכן להישאר בבית, אתן לא חייבות למהר לבית החולים.
כל זאת בתנאי, שאין לכן בהיריון הנוכחי, עבר של הימצאות GBS- Group B Streptococcus ושבזמן השהייה בבית, אין עליה של חום שמרמז על התפתחות זיהום וכמובן בתנאי שאתן מקבלות דרישת שלום מהבייבי ומרגישות אותו זז ברחם!
בכל מקרה,לא מומלץ להישאר בבית ללא בדיקת רופא או מיילדת למעלה מ- שעתיים.
זיהום יכול להתפתח כתוצאה מכך שהקרומים שעטפו את העובר במשך כל ההיריון והגנו עליו בתוך "בית סטרילי", נפתחו, ונוצר לראשונה, מפגש בין חיידקי הואגינה והעובר.
במקרים מסויימים מפגש כזה עלול להדביק את העובר ב-GBS ולכן מקובל להתחיל מתן אנטיביוטיקה לאם, כעבור פרק זמן של 18 שעות.
האנטיביוטיקה שהאם מקבלת עוברת את השיליה ומגנה על העובר מזיהום.
מקרי ההדבקה מאוד נמוכים אך יחד עם זאת הדבקה בחיידק GBS יכולה לסכן את בריאותו של התינוק.
אגב, ההמלצה הרפואית קבעה שאין צורך לבצע לנשים, בדיקת סקר להימצאות GBS, במהלך ההיריון כי ההדבקה יכולה להתרחש בכל שלב כך שתוצאה שלילית בשלב מסוים לא בהכרח תישאר שלילית.
יחד עם זאת, אם מי השפיר אינם צלולים אלא במראה סמיך ויש להם צבע חום/ירקרק, אלו מים מקוניאלים.
מים שהתינוק עשה בתוכם צואה.
להפרשה הראשונה מפי הטבעת קוראים מקוניום ולכן אלו מים מקוניאלים.
כאשר מזהים מים מקוניאלים, יש צורך להגיע לחדר לידה בהקדם, תוך שעה לכל היותר והסיבה היא שבפרק זמן של כמה שעות, המקוניום יכול להצטבר בתוך דרכי הנשימה של העובר ולהקשות על התינוק בנשימה עם לידתו.
כאשר יש מים מקוניאלים תמיד יש מקום לזרז את תהליך הלידה במטרה שהתינוק ייצא עם כמה שפחות מקוניום בדרכי הנשימה.
הפרכת מיתוסים
הרבה פעמים נתקלתי בשתי שאלות אופייניות, של נשים, בהקשר של ירידת מים:
האם התינוק עלול להתייבש, בין הזמן של ירידת המים ועד הלידה. התשובה לכך היא שזו מחשבה לא נכונה כי מי השפיר נוצרים, בעיקר, על ידי השתן של העובר והוא ימשיך להפריש שתן למרות הפתח בשק והמים שייצברו מהשתן יספיקו עד הלידה.
האם שתיית מים של האם תגביר את כמות המים בשק של העובר. התשובה לכך היא שאין קשר בין כמות המים שהאם שותה לבין כמות המים בשק.
לסיכום
מתוך כל הסימנים שמצביעים על לידה בחרתי להציג את שני העיקריים, כי בלעדיהם לא תתרחש לידה. אם הלידה מתחילה עם צירים, ירידת המים תגיע בהמשך, בשלב הפעיל. אם הלידה תתחיל עם ירידת מים, הצירים יתפתחו בהמשך. אם עדיין יש התלבטות, תמיד ניתן להתייעץ עם מיילדות שמוסמכות ללוות נשים לאורך כל ההיריון והלידה ובנוסף יודעות להקשיב לדופק העובר ולבצע בדיקת "פתיחה" החל מהבית ועד ליווי כולל בבית החולים. אז- כל מה שנשאר לכן, זה לארוז תיק לחדר הלידה עם בגדים ,מסמכי היריון מסודרים,להכין תכנית לידה שמותאמת לרצונותיכם. וכמובן נא לא לשכוח, להביא איתכן הרבה מצב רוח טוב. זיכרו - הדבר החשוב ביותר הוא להישאר קשובות לגוף שלכן ומתוך זה יגיעו ההחלטות הנכונות...
ב-ה-צ-ל-ח-ה !
המאמר פורסם גם באתר: תינוק ישראלי
Comments